הילדים הסתכסכו: למי שייכים 3.5 מיליון שקל?

הילדים הסתכסכו: למי שייכים 3.5 מיליון שקל?

בני זוג שהלכו לעולמם הותירו חשבון משותף. בנותיה של האישה מנישואים קודמים טענו שהכסף היה שלה בלבד, אבל שופט קיבל את טענת ילדי המנוח

בית המשפט למשפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגישו שתי אחיות שביקשו להתחלק בכ-3.5 מיליון שקל שהותירו אמן ובעלה לאחר מותם, בטענה שהיו שייכים לאם באופן בלעדי. השופט אסף זגורי קיבל את טענתם של שני ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים שלפיה מאחר שהכספים הופקדו בחשבון משותף - הם היו שייכים לשני בני הזוג המנוחים ויש לחלק אותם בין כל יורשיהם.

ההורים התחתנו בשנות ה-70, ועבור שניהם היו אלה נישואים שניים. ב-2013 הלכה האישה לעולמה ולאחר הליכים משפטיים נקבע כי בעלה יירש 25% מהעיזבון שלה, והשאר יחולק בין שתי בנותיה מהנישואים הראשונים. ארבע שנים לאחר מכן מת גם בעלה, שהותיר אחריו בן ובת שירשו את עיזבונו. לאחר שהתברר שההורים הותירו אחריהם חשבון משותף ובו כ-3.5 מיליון שקל, התגלע סכסוך בין האחיות לבין ילדיו של המנוח.

בתביעה שהגישו האחיות הן טענו שמדובר בכספים שצברה אימן לפני הנישואים, ולכן הם לא נחשבים רכוש משותף. לפיכך, לטענתן, הן היחידות שזכאיות לרשת אותם.

מנגד טענו ילדיו של המנוח כי מדובר בחשבון משותף שפתחו ההורים יחד בשנות ה-80, כך שהכספים נחשבים לרכוש משותף. במילים אחרות, אביהם היה הבעלים של חצי מהכספים וכן של 25% מחלקה של אשתו המנוחה, בהתאם לפסק הדין שניתן בעניין עזבונה. הם הוסיפו כי למעשה אף אחד לא יודע מי הפקיד את הכספים לחשבון ולמי היו שייכים, אך בכל מקרה בהליכים שהתנהלו בעניין המנוחה טרם מותה היא אמרה בבירור כי כספה הוא כספו של בעלה.

השופט זגורי קבע שיש משמעות גדולה לכך שהחשבון נפתח מלכתחילה כחשבון משותף. במקרה כזה, ההלכה קובעת הנחת בסיס שלפיה הכספים בחשבון נחשבים לרכוש משותף – לא משנה מי הפקיד אותם – ונטל הראייה על מי שטוען אחרת הוא "כבד, מוגבר ואף חריג".

כלומר, גם לו היו הבנות מוכיחות שאמן היא זו שהפקידה את מרב הכספים, עדיין לא היה בכך כדי לקבוע כי היו שייכים לה בבלעדיות. השופט הבהיר כי עצם ההעברה לחשבון המשותף הפכה את הכספים למתנה שניתנה למנוח והוטמעה ברכוש המשותף.

כדי לסתור את אקט המתנה, הוסיף, היו אמורות האחיות להוכיח כי אמן לא הייתה מעוניינת לחלוק בכספים. אבל ההתנהלות של האם לאורך השנים ואמירותיה בהליכים קודמים העלתה בדיוק ההפך – שהיא ראתה בנכסים שלה ושל בעלה כרכוש משותף, סמכה עליו בכל ענייני הכספים ורצה לחלוק עמו בכל.

מעבר לכך, השופט הסכים שאין ראיות המוכיחות את מקור הכספים והוא נותר בגדר תעלומה. מכל מקום, הוא התקשה להאמין שרק אחד מבני הזוג צבר את ההון הרב בהתחשב בנסיבות חייהם והמקצועות שבהם עבדו.

לסיכום נקבע שהבנות לא הצליחו להוכיח שהכספים היו שייכים לאמן בלבד והתביעה נדחתה. נקבע כי המנוח היה הבעלים של חצי מהכספים, ולאחר פטירתו הם שייכים לילדיו כיורשיו. החצי השני, של המנוחה, יחולק בהתאם לפסק הדין שניתן בעניין עזבונה – 25% למנוח (ומכאן – לילדיו) ו-75% לבנות, שמהסכום המגיע להן יקוזזו הוצאות משפט של 20 אלף שקל.

 

צרו קשר