הברחה פסולה: חברה בפירוק העבירה ציוד לאחרת

הברחה פסולה: חברה בפירוק העבירה ציוד לאחרת

"אלידורי" העבירה ללא תמורה יעה אופני ומחפר לחברה אחות ושיעבדה אותם לטובת ספקית. בית המשפט קבע שהספקית פעלה בחוסר תום לב

 

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה בקשה של המנהל המיוחד שמונה לחברת "אלידורי מתקני מיון ומחזור" שנמצאת בפירוק. המנהל ביקש לקבל לקופת הנושים את סכום המכירה של שני רכבי עבודה הנדסיים שהיו שייכים לחברה והועברו לצורך שעבודם לצורך שעבודם לחברה אחרת, "אסניר הובלות". אסניר התנגדה אך בפסק הדין נקבע שההעברה בוצעה כדי לתת לה עדיפות פסולה בקרב הנושים.

 

החברה רכשה את הכלים, יעה אופני ומחפר זחל הידרואלי מתוצרת "וולוו" ואלה שימשו אותה באתר ב"מעלה עמוס" שבגוש עציון. במרץ 2017 היא העבירה את הבעלות בהם ללא תמורה לחברה אחרת ("אלידורי תחנות מעבר") שנשלטת על ידי אותו בעל מניות. לאחר מכן רשמה "אלידורי מעבר" שעבודים על הכלים לטובת חברת "אסניר".

 

ביוני 2017, בעקבות בקשה של בעל מניות מיעוט, הוציא בית המשפט צו עיכוב הליכים לחברה ומינה לה מנהל מיוחד. צו הפירוק ניתן במאי 2018.

 

זמן קצר קודם לפירוק הגישה חברת אסניר בקשה למימוש השעבוד על הכלים ולשכת ההוצאה לפועל אישרה את תפיסתם ואחסונם. בהליך שהתקיים לאחר מכן בבית המשפט המחוזי קיבל המנהל המיוחד אישור למכור את הכלים תמורת 640 אלף שקל. בין הצדדים התעוררה מחלוקת האם הסכום שייך לקופת הנושים או לאסניר.

 

המנהל המיוחד טען כי בטרם העבירה החברה את הבעלות בכלים ידעו מנהליה שהיא סובלת מקשיים כלכליים ולא תצליח לפרוע את החובות לנושיה. לדבריו, העברת הכלים ושעבודם לטובת אסניר הם בגדר הברחת נכסים והעדפת נושים אסורה ודינם בטלות.

 

לטענת אסניר, היא סיפקה ל"אלידורי תחנות מעבר" דלקים והובלות בסכום של כמעט 700 אלף שקל בהסתמך על השעבוד. עוד לדבריה, היא לא יכלה לדעת את מצבה הכלכלי של החברה בזמן ביצוע העברת הזכויות בכלים ורישום השעבודים.

 

השופט אביגדור דורות הבהיר כי על פי הפסיקה ניתן לבטל עסקה בשל "העדפת מירמה" בהתקיים התנאים הבאים: החברה נמצאת בפירוק, בעת העסקה או הפעולה לא הייתה לה יכולת לפרוע את חובותיה, העסקה נעשתה כדי לתת עדיפות לנושה מסוים מתוך אילוץ או שידול שלא כדין והתקיימה בתוך תקופת שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לפירוק.

 

לדבריו, אין ספק שבזמן עסקת ההעברה החברה לא הייתה יכולה לפרוע את חובותיה. בנוסף העסקה התבצעה כחודש בלבד לפני שהוגשה בקשת הפירוק.

 

הוא הוסיף כי העדפת מרמה היא פעולה הגורמת לנושה להיות במצב טוב יותר מזה שבו הוא היה אמור להיות לפי סדר העדיפויות של חלוקת הנכסים בפירוק. בתוך כך, על המנהל המיוחד להוכיח שמטרתה בדומיננטית של העסקה הייתה להעדיף נושה מסוים.

 

לדבריו, הנסיבות שאפפו את העברת הכלים בין שתי החברות מעלה חשד שהעסקה אכן נעשתה על מנת להעניק עדיפות לאסניר. המטרה הדומיננטית שעמדה מאחורי העסקה הייתה לאפשר לחברה לספק בטוה לאסניר, מבלי שיתר נושיה יוכלו לשים יד על הכלים.

 

"זו עסקה חשודה ביותר שניכר שכוונות לא כשרות עמדו מאחוריה", קבע. עוד הבהיר השופט ביחס לשעבוד כי אסניר הייתה מודעת למצב החברה ופעלה בחוסר תום לב ולכן לא יכולה להסתמך עליו. לפיכך הורה השופט שהכספים שהתקבלו ממכירת הכלים שייכים לקופת הפירוק. אסניר חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.

 

צרו קשר